סוכנים ועובדים אינם קניין חברות הביטוח 

טענות גורפות ומרחיקות לכת

יעקב כץ וחזי שייב, עובדים בכירים בחברת הביטוח שמשון, חברו לחברת הביטוח המתחרה, הפניקס.

כץ ושייב התפטרו מעבודתם בשמשון והקימו יחד עם הפניקס, סוכנות ביטוח בשם עוז.

דגנית ברקוביץ ואלי שמעוני, אף הם עובדי שמשון, הלכו אחרי כץ ושייב. גם הם התפטרו משמשון והחלו לעבוד בסוכנות הביטוח החדשה עוז.

חברת הביטוח שמשון, והחברה האם מגדל, נזעקו לבקש את עזרתו של בית הדין לעבודה מחשש שעסקים יעברו מקבוצת מגדל להפניקס.

מגדל ושמשון נאחזו כמעט בכל הוראת חוק אפשרית שבספר החוקים הישראלי. הם טענו כי עובדיה לשעבר הפרו התחייבויות חוזיות; הפרו חובות נאמנות כעובדים; פעלו שלא בתום הלב; גרמו להפרת חוזה; הפרו חובות חקוקות; רמסו עוולות מסחריות; התערבו בדרך בלתי הוגנת בעסקי מגדל ושמשון וגזלו את סודותיהן המסחריים של שתי החברות.

מגדל ושמשון טענו כי כץ ושייב התבשמו בתקופת עבודתם בשמשון ממידע סודי, מקשרים עסקיים ומסודות מסחריים והתבשמות זו מצמיחה להם כעת רווח בלתי ראוי לטובתה של החברה המתחרה.

מגדל ושמשון ביקשו כי בית הדין האזורי לעבודה יחסל את עיסוקם של הארבעה בסוכנות ביטוח עוז; יורה להם להפסיק "כל מגע" עם הפניקס או מי מסוכניה או נציגיה; להימנע מקיום קשר מקצועי עם כל אדם או אישיות משפטית אשר יש בו כדי לגרום להפרת חוזים של מגדל ושמשון עם עובדיהן, סוכניהן, שלוחיהן או מבוטחיהן; להימנע מגילוי סודות מסחריים והרשימה עוד ארוכה.

בקשותיהן הגורפות של מגדל ושמשון קוממו את השופטת מיכל לויט מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. כל הטענות נדחו והפסיקה הישראלית התעשרה בפסיקה של עקרונות הנוגעים בסוגייה זו של יחסי חברת ביטוח עם עובדיה, וסוכניה.

חופש העיסוק כזכות חוקתית

לכל אדם זכות חוקתית לעסוק, או לעבוד בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד ולהתקשר בקשרי עבודה, או עיסוק עם מי שליבו חפץ, קבעה השופטת.

יש לשים דגש ערכי ומשפטי בולט וברור על עקרון היסוד של חופש העיסוק. הגבלת עיסוקו של אדם נוגדת את טובת הציבור ואת המדיניות הדוגלת במשק תחרותי וחופשי. זו כיום מדיניות איתנה ומובילה בפסיקתו של בית הדין לעבודה.

תוקפם של סעיפים בחוזה עבודה המגבילים את חופש העיסוק

בהסכם העבודה שנערך עם כץ קיים סעיף הקובע:

"חובות לאחר סיום יחסי עובד ומעביד

א. תקופה של 24 חודשים מתום יחסי עובד ומעביד תהיה תקופת צינון של המנהל ובה יחולו על המנהל הוראות ס"ק (ב) להלן.

ב. בתקופת הצינון אסור למנהל לבוא בקשרי עבודה או מסחר עם סוכני ביטוח או סוכנויות בביטוח שהיו קשורות באופן פעיל לחברות שבקבוצת מגדל בתקופת עבודתו של המנהל בקבוצה; וכן ו/או להעסיק אנשים שהיו עובדים בחברות של הקבוצה במשך תקופת עבודתו של המנהל בקבוצה. האמור לעיל לא יחול במקרה של קשרי עבודה או מסחר עם סוכני ביטוח או סוכנויות ביטוח או עובדים כאמור שהיו קשורים קשר פעיל למקום העבודה החדש של המנהל לפני שהמנהל התחיל לעבוד במקום החדש ובתנאי שבמקרה כזה המנהל לא יגרום לשינוי בפרופורציה בין הפרמיה של הביטוח של חברות הקבוצה לבין פרמיות הביטוח של כל מבטח אחר בגין מקום העבודה שבו הוא עובד ובתנאי נוסף שהמנהל לא יגרום למעבר לקוחות מכל חברה שבקבוצה למבטח אחר. כל דבר שאסור למנהל לעשות על פי סעיף זה אסור לו לעשות במישרין ובעקיפין"

גם בהסכמים עליהם חתומים שייב, ברקוביץ ושמעוני היו סעיפים זהים ותקופת הצינון בהם היא למשך 6 חודשים.

החוזים של ארבעת העובדים הנתבעים כללו גם סעיפי אי תחרות וסודיות.

נקודת המוצא בעבר של בית הדין לעבודה, מסבירה השופטת, הייתה כי סעיף ההגבלה בהסכם עם עובד תקף, אולם יש לבחון את היקפו וגבולותיו במשקפיים של סבירות ומידתיות.

נקודת מוצא זו השתנתה. כיום גישת בית הדין היא שסעיף ההגבלה בהסכם אינו תקף, אלא אם כן המעביד מוכיח את קיומם של ארבעה תנאים מצטברים:

א. למעביד סודות מסחריים שהעובד נחשף אליהם.

ב. הכשרה מיוחדת שעבר העובד על חשבונו של המעסיק הקודם ומשאבים מיוחדים ויקרים שהשקיע המעביד בהכשרתו.

ג. תמורה מיוחדת עבור הגבלת חופש העיסוק.

ד. חובת תום הלב וחובת האמון של העובד ו/או המעסיק החדש.

סודות מסחריים

החובה המוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מיחסי האמון שביחסי עבודה, מהוראות הדין ובמיוחד מהוראת סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999.

כץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני לא התכחשו לחובה זו אך טענו כי אין בנמצא סוד מסחרי השייך למגדל ושמשון.

על מגדל ושמשון, קבעה השופטת, הייתה מוטלת החובה להביא הוכחה מפורטת ומפורשת על קיומו של סוד מסחרי.
היה עליהן להוכיח גם כי השימוש שייעשה בסוד המסחרי יפגע בעסקיהן עד כדי איום על עצם קיומן של מגדל ןשמשון.

הכלל הבסיסי הוא כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו של העובד והוא רשאי לעשות בהם כרצונו.

כץ ושייב עבדו שנים רבות בחברת הפניקס לפני שעברו לעבוד בשמשון. "הדברים יפים במקרה זה במיוחד בעניינם של מר כץ ומר שייב, אשר רכשו נסיון מקצועי וקשרים ענפים במהלך שנות עבודתם הארוכות בחברת הפניקס, עוד בטרם החלו לעבוד בשמשון", ציינה השופטת.

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט- 1999 מגדיר מהו "סוד מסחרי". סוד מסחרי הוא מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

"סוד מסחרי" אינו מילת קסם, מבהירה השופטת לויט. אין להסתפק בטענה כללית על קיומו של סוד אלא יש להצביע על נוסחה מסויימת, רשימת לקוחות מסויימת וכו'. יש להוכיח את היקפו של הסוד המסחרי ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". על המעסיק להוכיח כי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי.

מגדל ושמשון לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של "סוד מסחרי".

עבודה קשה ואינטנסיבית

כץ העיד כי בשוק הביטוח אין למעשה סודות מסחריים או מקצועיים. ההצלחה במכירות נעוצה בעבודה קשה ואינטנסיבית של שיווק וקשר מתמיד עם הסוכנים. בשוק פועלים אלפי סוכני ביטוח באופן עצמאי, חיצוניים לחברת הביטוח. בשנים האחרונות מאופיין שוק הביטוח במאפיינים של שוק חופשי. קיים שפע של פוליסות מחברות שונות ומבחינה כלכלית אין לסוכן עדיפות למכור פוליסות השייכות רק לחברת ביטוח אחת. לכן סוכני הביטוח עובדים מול מספר חברות ביטוח.

כץ סיפר כי כל הסוכנים שמגדל ושמשון דרשו כי כץ יימנע מקיום קשרים עסקיים עימם, הם סוכנים שהיו קשורים עם חברת הפניקס ועמו בקשרים עסקיים עוד לפני שהתפטר משמשון. המושג "סוכנים של מגדל" לא קיים ומדובר בסוכנויות עצמאיות העובדות גם עם חברות ביטוח אחרות.

את רשימת סוכני הביטוח כץ הכיר עוד בטרם החל לעבוד בשמשון, מתוקף הכרתו את שוק הביטוח והקשרים שרכש. מידע זה היה ברשותו והיווה תמריץ מצד שמשון עצמה בקבלתו לעבודה אצל שמשון. רשימה זו אינה מהווה "סוד מסחרי".

גם טענת שמשון ומגדל כי שיטת התגמול למפקחים מהווה "סוד מסחרי", נדחתה. פרטיה או רכיביה של שיטה זו לא הובררו בבית הדין. כמו כן עולה כי אותה שיטה לא היתה מצויה בידיעת צוות מצומצם של אנשים והפכה עוד בטרם פרישת כץ ושייב לנחלת הכלל.

טענת מגדל ושמשון כי כץ ידע על תהליכי המיזוג בין שמשון ומגדל וכי ניצל תקופת אי וודאות, חשש והתלבטות מסחרית בעזרת המידע שהופקד בידו, נדחתה אף היא. בית הדין קיבל את גרסתו של כץ כי המיזוג ופרטיו נשמרו בסוד גם מפניו והוא לא ידע על כך.

הכשרה ותמורה מיוחדים

בית הדין הוסיף כי כץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני לא עברו הכשרה מיוחדת על חשבון מגדל ושמשון ולא הושקעו משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרתם. כץ ושייב הגיעו לעבודה בשמשון כשהם כבר אנשי מקצוע "בשלים" ומנוסים ועתירי ידע וקשרים שרכשו במסגרת עבודתם הקודמת בחברת הפניקס.

מגדל ושמשון לא נתנו לכץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני כל תמורה עבור הגבלת חופש העיסוק. היא החתימה אותם על נוסח סטנדרטי של התחייבות להגבלת עיסוק שהיווה תנאי לקבלתם לעבודה.

חובות תום הלב וחובות האמון

השופטת לא מצאה שפעולותיהם של כץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני חרגו לכאורה מחובות תום הלב וחובת האמון המוטלות עליהם כעובדים ועובדים לשעבר. הדברים יפים במיוחד בעניינו של כץ, ציינה השופטת, אשר ביקש בדרך לגיטימית למצוא סיפוק לדרישותיו הכספיות שהציב בפני מנכ"ל קבוצת מגדל וכאשר לא נענה לשביעות רצונו חיפש את דרכו המקצועית כעצמאי בשוק הביטוח יחד עם שייב. השופטת הוסיפה כי גם לגבי ברקוביץ ושמעוני הוצגו שיקולים לגיטימיים לגבי נסיבות התפטרותם.

עובדים וסוכנים אינם קניינה של חברת הביטוח

לציבור יש אינטרס בקיום משק חופשי ופתוח ומעבר עובדים בו. למגדל ושמשון לא קנויה כמובן כל "חזקה" ובוודאי לא זכות קניינית בעובדיהן.

הוא הדין באשר לסוכנים. בשוק הביטוח פועלים הסוכנים באופן עצמאי, גם אם השליטה בהם בידי חברת ביטוח מסויימת. הסוכנים מתקשרים עם מספר חברות ביטוח, כאשר השיקול הוא התאמת הביטוח לדרישות הלקוח, והכדאיות העיסקית מבחינת הסוכן.

למגדל ולשמשון אין זכות קניינית בסוכנים. אף לא זכות חוזית להמשך התקשרות באותה רמת פעילות שבה עבדו עימם קודם.

שיהוי בפנייה לבית הדין

השופטת העירה כי הפנייה בבקשה הדחופה למתן הסעדים הזמניים הוגשה כארבעה חודשים לאחר שנודע למגדל ושמשון לראשונה על כוונתם של כץ ושייב להקים עסק משלהם בשותפות עם חברת הפניקס. בנסיבות אלה ובשים לב לאורך תקופת ההתחייבות החוזית העומדת ביסוד הפניה אל בית הדין, גורם הזמן שחלף מהווה אף הוא יסוד נגד מתן הצווים המבוקשים.

התוצאה

בית הדין לעבודה קבע כי מגדל ושמשון לא הוכיחו את זכותן להגביל את חופש עיסוקם של כץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני. לכן בית הדין דחה את עתירתן של מגדל ושמשון למתן צווי עשה וצווי מניעה.

מסמך 65